הקו הדק שמפריד בין עסק טיפולי למשפחה

בהרצאה שנשא פעם ב-TED סיפר הפרמדיק מתיו אוריילי שכשהחל לספר לאנשים במצוקה שהוזעק אליהם, שהם עומדים למות, קרו דברים מפתיעים. אנשים החלו להתבטא בכנות על הדבר שמציק להם יותר מכל. אחד מהם היה הרצון שיסלחו להם על שניהלו את הזמן שלהם בצורה אגואיסטית וחשבו רק על עצמם או עבודתם ולא על אהוביהם. הרעיון הזה מופיע גם בסיפורים אחרים על אנשים שביטאו לפני מותם חרטה רק על כך שלא בילו זמן רב יותר עם בני משפחתם. השאלה היא רק עד כמה אנחנו מוכנים ליישם זאת בחיים שלנו ועד כמה אנחנו מקפידים על כך גם כשאנחנו מודעים לחשיבות הזמן שאנחנו מבלים עם אהובינו.

הבחירה בעצמאות כלכלית לטובת המשפחה והבית
אנשים שמקימים עסק עושים זאת מסיבות שונות, אחת העיקריות שבהן היא שליטה טובה יותר בזמן וניצולו בצורה המיטבית ביותר, כך שיוכלו להקדיש למשפחתם זמן רב יותר. נהוג לחשוב שעצמאות עסקית מתאימה יותר לאמהות ולכן מדברים על הקונפליקט של נשים בין הבית לעסק, אולם המציאות מלמדת שלא זו בלבד שיותר אבות מעורבים כיום במידה שווה בגידול הילדים, אלא שרבים מהם אכן בוחרים להיות עצמאים בגלל אותה סיבה. זה לא מונע מהם מלהרגיש את אותם הקונפליקטים ורגשות האשמה שיש לאמהות, כמובן, אבל זה מנחם לדעת שיש יותר מהורה אחד שנושא בנטל ולא רק "תומך" באמא או "עוזר לה בבית". כך שעצות ניהול הזמן טובות לשני המינים, כל משפחה והמבנה וסגנון חייה שלה.

דחיית סיפוקים והמתנה סבלנית
כמובן, חלוקת הזמן בין הבית למשפחה יכולה להיעשות בצורה יעילה ושוויונית יותר, כשיש שני הורים. אם חשובה לכם נוכחות הורית בבית, הקצאת שעות העבודה בעסק המשותף או בעסקים הנפרדים שלכם יכולה להיקבע מראש על פי מאפייני הקליניקה וחלוקת התפקידים ביניכם. גיל הילדים, העצמאות שלהם וההווי המשפחתי יתוו את לוח הזמנים ויסייעו לכם לקבוע מי עושה מה.

כשמדובר בהורה המגדל את הילדים לבד, בין אם אמא או אבא, אין ספק שחלוקת הזמן חייבת להיות נוקשה יותר. אחת הבעיות העיקריות בעבודה כעצמאית, היא הזליגה המתמדת של ענייני הבית לתוך הקליניקה. על אף הצורך לתמרן בין המטופלים לבין הילדים בבית הצבת הגבולות בין מטלות הבית לבין העבודה בקליניקה הכרחית. מעבר להיותה לא מקצועית, הנטייה לערב מטופלים במתרחש בבית ואצל הילדים גוזלת זמן וקשב מהמטופל והתוצאה עלולה להיות אובדן מטופלים, רק משום ביתיות היתר שהופגנה. במקרה כזה, במיוחד כשעובדים מהבית, הילדים חייבים לדעת מהם האיסורים כשאמא או אבא עובדים. דחיית סיפוקים, למשל, ותגמול ראוי כשהם מחכים בסבלנות לאמא שתסיים לעבוד, בהבנה מלאה שהיא מחוץ לתחום כשהיא עם מטופל.

עם זאת, ברור שאף ילד לא יהיה סבלני במיוחד אם תאבדו את תחושת הזמן ותיסחפו בשעות הטיפול שלכם מעבר ל-12-10 שעות עבודה רצופות. גם ניהול סדר העדיפויות שלכם כדאי שיבוא לידי ביטוי כשעובדים מהבית. זה נוח לצאת לעבודה שנמצאת בדלת שליד, אבל זאת עדיין עבודה וזהו עדיין לוח זמנים עמוס מדי למי שיש לו משפחה עם ילדים קטנים המצפים לנוכחותכם.

לערב את הילדים בעסק של ההורים, למענם
כשילדים מקבלים שיעור בחיים, מהתנסות אישית, כיצד נראית המציאות של שוק העבודה, אין טוב מזה להמחיש להם מה הם יכולים לעשות בכישוריהם. ערבו את הילדים שלכם בעסק שלכם ובניהול משק הבית בצורה חיובית ומלמדת, כך שיוכלו גם להרוויח ידע וניסיון, ואולי אפילו תשלמו להם על עזרה בעסק שלהם וכך ילמדו על ערכו של כסף הבא מעבודה. עצה זו טובה במיוחד למי שהקליניקה שלו נמצאת בבית או בקרבתו, והילדים גדולים מספיק להבין את כללי ההתנהגות והנימוס.

חלוקה של מטלות הבית בין הילדים ועשויה לסייע להם ולכם עוד יותר להקל בעומס, והם ירגישו שהם בעלי אחריות ושסומכים עליהם, כך שירצו לעזור "כמו גדולים". זה גם יעסיק אותם בזמן ששעות העבודה שלכם נמשכות עוד ועוד לתוך שעות המשפחה, אם זה קורה. במקרה כזה אפשר גם לתת להם לשבת בשולחן בפינה עם כלי יצירה וחומרים, כדי להעסיק את עצמם עד שאמא או אבא יסיימו את הטיפול. אם יש לכם כמה עבודות משרדיות קלות שתרצו לתת להם, הם ישמחו להיות לכם לעזר גם שם.

לשמור על מיקוד ואיזון
קל ללכת לאיבוד בתוך הזמן ולאבד את תחושת השעות העוברות. כדי לא לאבד את הקשר עם השעון מומלץ לעשות הפסקה מדי פעם כדי לשמור על קצב העבודה הנכון, לא להיסחף ולא לשכוח שאתם שם כדי שתוכלו לחזור הביתה מוקדם. קחו הפסקות קצרות מדי פעם למעט פעילות גופנית או לעשיית מטלות הבית, כמו כביסה ובישול, אם אתם עובדים בבית ויכולים לשלב בין השניים. עבודה מהבית מאפשרת לכם להספיק בזמן כזה כל מה שמאפשר לכם לבלות את זמן האיכות עם משפחתכם אחרי שעות העבודה בקליניקה.

עצה נוספת היא לנהל רשימות "עשיתי". רשימות כאלה מכילות רק את המטלות שהספקתם לעשות, כולל טלפונים ואימיילים שאתם כבר מאחוריהם, ולא מה שעומד עדיין לפניכם. הסיבה העיקרית היא התחושה של ההישגים ההולכים ונערמים, מול הערימה של המטלות שהיא בדרך גדולה ושאפתנית מדי מכדי לבצע עד תומה, ולכן היא מרפה ידיים במקום להמריץ ולדרבן לעשות. כל סעיף כזה שהוספתם, אפילו הקטן ביותר כמו כביסה וגיהוץ, משקפים את סדר היום האמיתי שלכם כפי שהוא ועוזרים לכם להיות מציאותיים יותר בנוגע ליום המחרת וליכולתכם האמיתית לבצע.
אינכם גיבורי על למרות שלפעמים זה נראה כך במציאות העמוסה של הצורך במולטי טאסקינג אין סופי. זה בסדר גמור להציב מטרות קטנות יותר ולהשיג אותן מאשר לסמן קו מטרה שאין סיכוי שתגיעו אליו לעולם.

נכתב ע"י צוות טיפולוג – תוכנת ניהול למטפלים המאפשרת תיעוד מסודר ומאובטח של מהלך הטיפולים, ניהול מטופלים, תיעוד הסטוריית טיפולים ועוד
לקריאה נוספת על מערכת ניהול ותיעוד לעוסקים בטיפול
נסו עכשיו את מערכת טיפולוג חינם וללא כל התחייבות: הרשמה

האתר משתמש ב״עוגיות״ (cookies) לצורך שיפור חווית המשתמש
דילוג לתוכן